המלצה באוצר: להימנע מהטלת מס על בינה מלאכותית, מחשש לפגיעה בחברות הייטק וצמיחה

עבודת מטה ראשונית שהוגשה לשר האוצר קובעת כי הטלת מס ייעודי על סוכני בינה מלאכותית או רובוטים תגרום לנזק שיעלה על התועלת. במקום זאת, מומלץ להישען על מיסי צריכה, קרקעות ורווחים לא מחולקים כדי לפצות על פגיעה אפשרית בהכנסות ממס הכנסה.

שולחן דיונים בחדר ישיבות של משרד האוצר בירושלים על רקע חלונות גדולים
נוצר באמצעות AI

עבודת מטה ראשונית שהוגשה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ממליצה להימנע מהטלת מיסים ייעודיים על כלי בינה מלאכותית, רובוטים או כוח מחשוב. העבודה, שהוכנה בהובלת הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה, ד"ר שמואל אברמזון, קובעת כי הנזק ממיסוי כזה יהיה גדול בהרבה מכל תועלת תקציבית, בשל החשש מפגיעה במנועי הצמיחה של המשק, בהתפתחות הטכנולוגית ובהקמה ובהתרחבות של חברות ישראליות בענף.

לצד ההמלצה שלא להטיל מס ייעודי, מחברי הדוח מצביעים על שלושה מוקדי סיכון עיקריים שעלולים לשחוק את הכנסות המדינה ממיסים בעידן הבינה המלאכותית: שחיקת בסיס המס על עבודה בעקבות ביטול משרות, קיפאון בשכר והחלפת עובדים מקומיים בשירותים דיגיטליים מחו"ל; הסטת רווחי הייטק למדינות שבהן קיימות תשתיות מתקדמות, בעיקר ארצות הברית; וכן קושי גובר בשימור תחרותיות ופריון בראייה בינלאומית.

כדי להתמודד עם הירידה האפשרית בגביית מסים מעבודה, ממליץ אגף הכלכלן הראשי להעדיף גבייה ממקורות שאינם מוטלים על עבודה. בין החלופות שהוצעו נכללים מיסוי קרקעות פנויות, תמרוץ חלוקה של רווחים לא מחולקים בחברות ומיסוי צריכה, לצד שימוש בצעדי מיסוי לניהול יעיל של משאבים מוגבלים כמו קרקע ואנרגיה הנדרשים לפעילות הטכנולוגית.

מדיניות המס המומלצת מציעה לשמר רמת מס חברות שאינה עולה על המקובל בעולם, לחזק את הוודאות במשטר המס לפעילות בתחום הבינה המלאכותית, ולפעול למניעת הסטת הכנסות מחוץ לישראל באמצעות ייעול האכיפה ותיאום גלובלי. הצוות באוצר צפוי להמשיך בעבודת המטה ולהגיש ממצאים ומסקנות מעודכנים בחודשים הקרובים.

על הכתבה והמקורות

הכתבה נכתבה בעזרת AI ועברה בדיקות אוטומטיות מול המקורות והנתונים. פרשנות ותרחישים משקפים ניתוח של המידע הזמין במועד הכתיבה.

להמשיך לקרוא

כלכלה ישראלית

רשות שוק ההון הזהירה סוכנים שניצלו את מכירת אלטשולר שחם להעברת חוסכים

הרגולטור שיגר מכתבי אזהרה לסוכנים שהציגו מצג שווא על עסקת ווישור כדי לגרוף עמלות ניוד של אלפי שקלים לכל מיליון שקל. המהלך שופך אור על מבנה התגמול בענף, שהסתכם בכ-13.2 מיליארד שקל בשנה שעברה.