הבנקים המרכזיים שוב בדריכות: זינוק מחירי האנרגיה מאיים על מדיניות הריבית בעולם

ההתפתחויות הגיאופוליטיות והלחימה בין ארצות הברית לאיראן מייצרות זעזועים מחודשים בשוקי האנרגיה, אשר שבים ומאיימים על יציבות המחירים העולמית. בעקבות שיבושים וצמצום תנועת המכליות במצר הורמוז – נתיב שיט קריטי למסחר העולמי בנפט ובגז – מחיר חבית נפט מסוג ברנט טיפס לסביבות 105 דולר לחבית. הזינוק בעלויות הדלק והאנרגיה מכביד על תקציבי משקי הבית ומעלה את עלויות ההובלה והתעבורה, התפתחות שעלולה להתגלגל ישירות למחירי המזון ומוצרי צריכה בסיסיים.

התגובה המוניטרית הראשונה כבר יצאה לדרך באירופה: הבנק המרכזי האירופי (ECB) העלה את הריבית לרמה של 2.5%, תוך שהוא מתריע כי השפעות המלחמה והאינפלציה צפויות להותיר את קצב עליית המחירים ברמה הגבוהה באופן ניכר מיעד ה-2%. הצעד האירופי מחדד את הדילמה המורכבת הניצבת בפני בנקים מרכזיים, הנאלצים לשקול הידוק מוניטרי נוסף כדי לבלום את לחצי המחירים ולעודד חיסכון, גם במחיר של פגיעה בהשקעות ובגיוסי עובדים.

כעת מופנות כל העיניים אל הבנק הפדרלי בארצות הברית, שיפרסם את החלטת הריבית הקרובה שלו. הפד החזיק את הריבית ללא שינוי בטווח שבין 3.5% ל-3.75% במשך חמש פגישות רצופות, לאחר שהשינוי האחרון שביצע היה הפחתה בדצמבר. עם זאת, אינפלציה אמריקאית של 3.4% ושוק עבודה חזק, לצד התבטאויות היו"ר קווין וורש בדבר הצורך למקד מאמצים בבלימת המחירים, הובילו רבים בוול סטריט וכלכלנים בדויטשה בנק לתמחר העלאת ריבית כמהלך הסביר ביותר. מנגד, באוקספורד אקונומיקס סבורים כי הריבית תיוותר ללא שינוי, כאשר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך לקרוא להורדת עלויות האשראי.

בבריטניה, לעומת זאת, התמונה הכלכלית מציגה מורכבות שונה לקראת החלטת בנק אנגליה. אף שחשבונות האנרגיה צפויים לזנק לרמתם הגבוהה ביותר מזה שלוש שנים לקראת החורף, ומחירי הגז עברו לראשונה מאז סוף 2022 את רף ה-200 פני לתֶרְם, הציפייה הרווחת היא שהריבית הבריטית תישאר ברמה של 3.75%. להערכת כלכלנים, היעדר סימנים להשפעות סבב שני – כמו דרישות שכר מואצות או ייקור רוחבי מצד מעסיקים – יחד עם שוק עבודה מתון בהרבה מזה ששרר בשיא האינפלציה של 2022, מעניקים לבנק המרכזי מרחב נשימה ומפחיתים את הלחץ להעלאה מיידית.