תשואות האג"ח בארה"ב נסוגו קלות אחרי שיא של יותר מ-20 שנה
תשואת אגרות החוב של ממשלת ארצות הברית לעשר שנים זינקה לרמה של 5.33% — הגבוהה ביותר מאז 2002 — לפני שנסוגה לסביבות 5.2%. עליית התשואות, שמייקרת את עלות האשראי, נרשמת גם באירופה ובאסיה לנוכח גירעונות ממשלתיים מתרחבים ואינפלציה עיקשת.
שוק איגרות החוב הממשלתיות בארצות הברית רשם גל עליות תשואות חד, כאשר תשואת האג"ח ל-10 שנים טיפסה לרמה של 5.3338% — שיא שלא נרשם מאז שנת 2002. בהמשך המסחר נסוגה התשואה לסביבות 5.2%, אולם שוקי המניות נותרו מהוססים ולא תרגמו את ההקלה המתונה לעליות שערים משמעותיות.
התשואה על איגרות החוב ל-10 שנים מהווה עוגן מרכזי לקביעת הריביות על משכנתאות, אשראי צרכני וגיוסי הון של חברות עסקיות, ומבטאת את ציפיות השוק ביחס לאינפלציה, לקצב הצמיחה ולמדיניות המוניטרית. עלייה בתשואות אלו משקפת ירידה במחירי איגרות החוב ומובילה להתייקרות עלויות הכסף והאשראי במשק.
העליות לא הוגבלו לטווח הבינוני: תשואת האג"ח הממשלתית ל-30 שנה עלתה ל-5.6702%, הרמה הגבוהה ביותר שלה מאז יולי 2002, בעוד שהתשואה לשנתיים טיפסה ל-4.91%. במקביל, בכירים בבנק הפדרלי שידרו מסרים מרגיעים על יציבות שוק העבודה ומיקוד תשומת הלב של קובעי המדיניות באינפלציה, אך כל עוד התשואות הארוכות נעות סביב 5%, עלויות המימון של משקי הבית והחברות נותרות גבוהות.
מגמת היחלשות מחירי החוב היא גלובלית ונובעת מהיקפי גירעון תקציביים כבדים המאלצים ממשלות לגייס חוב בהיקפים נרחבים, לצד אינפלציה עיקשת וסביבת ריבית גבוהה. ביפן טיפסה תשואת האג"ח ל-10 שנים ל-3.126%, שיא של 30 שנה; בגרמניה עלתה התשואה ל-3.6179%, שיא מאז 2008; וגם בצרפת, באיטליה ובבריטניה נרשמו עליות חדות.
על הכתבה והמקורות
הכתבה נכתבה בעזרת AI ועברה בדיקות אוטומטיות מול המקורות והנתונים. פרשנות ותרחישים משקפים ניתוח של המידע הזמין במועד הכתיבה.
